הרשעת נער בהריגה עת שעלה עם חבריו על גג בניין בי"ס בנתניה לשאוף גז ממזגנים ודחף את אחד מחבריו

העובדות

1.              הנאשם, קטין, כיום כבן 16.5, במועד האירוע היה כבן 15.5.

2.              ביום 6.3.10 (יום שבת), בשעה 17:00 לערך, טיפסו הנאשם, ש.ס. (להלן: " ש." או " המנוח") ושלושה חברים נוספים, א., א. וע. לגג בית ספר "רש"י" בנתניה, בו למדו שנים ספורות קודם לכן. בני החבורה, או למצער, חלק מהם בקשו לשאוף גז ממדחסי מזגנים שניצבו על גג בית הספר. הגם שהדבר לא צוין בכתב האישום, הרי שאין חולק, כי ביחס לחלק מבני החבורה היתה זו הפעם השנייה שטיפסו לגג באותו יום, לאחר שעשו כן שעות ספורות קודם לכן.

3.              בית הספר בנוי שתי קומות ומתנשא לגובה של כ- 7 מטרים. הנאשם, ש. והחברים טיפסו לגג דרך סורגי חלונות בית הספר. 

4.              גג בית הספר שטוח ותחום בשוליים מוגבהים קמעה, בגובה של כ- 60 ס"מ. מדחסי המזגנים ניצבים בשולי הגג, ובסמוך להם מגרעת שעומקה  כ- 10 ס"מ ורוחבה כ- 60 ס"מ.

5.              בהגיעם לגג, שאפו הנאשם וש. גז מאחד ממדחסי המזגנים, באמצעות קשית ובקבוק פלסטיק ריק.

6.              כמתואר בכתב האישום, לאחר ששאפו את הגז, עמדו השניים בסמוך למגרעת, זה מול זה, כאשר ש. ניצב במרחק של כ- 40 ס"מ משולי הגג עם גבו לשוליים ופניו לעבר הנאשם, אשר עמד מולו. בין השניים התגלע ויכוח ובמהלכו, דחף הנאשם את ש. כתוצאה, הלה נהדף לאחור, ובשל קרבתו לשולי הגג, נפל וצנח מטה, נחבט בחוזקה ברצפת חצר בית הספר ומת (להלן: " האירוע").

7.              מיד לאחר נפילת המנוח, ירדו אליו חבריו והזעיקו עזרה רפואית, בעוד הנאשם עזב את המקום.

8.              על יסוד העובדות המתוארות, מייחסת המאשימה לנאשם מעשה הריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין" או " החוק").

9.              כן, מיוחסת לנאשם עבירה נוספת, שעניינה שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק בכך, שבהמשך למתואר, בשעות הערב, פגש הנאשם את ע. וביקש ממנו כי לא יספר לאיש שהיה  זה הוא אשר דחף את ש. והפילו מהגג.

10.          הנאשם מודה בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.

מהלך החקירה

11.          האירוע התרחש ביום שבת בשעה 17:00 לערך. מיד לאחר נפילת המנוח מהגג ובטרם התחוור מצבו, עזב הנאשם את המקום בחטף, נעלם ללא אומר. חבריו אשר פנו לעבר המנוח והבחינו במצבו האנוש, הזעיקו את מד"א והמתינו לבואו, ברם, הסתתרו לבל תיחשף זהותם. עם הגיע המשטרה ומד"א, עזבו אף הם את המקום.

12.          בשעה 17:56 נקבע מותו של המנוח, בדו"ח מד"א (ת/1): " נמצאה גופה של נער ממוצא אתיופי כבן 16, 17 שוכב בתוך חצר של בית הספר רש"י בנתניה, ללא הכרה, ללא נשימה, ללא דופק, דימום מהראש וקצף יוצא לו מהפה, במוניטור אסיסטולה בשלושה לידים, נקבע מוות על ידי רופאת הנט"ן".

13.          שעות ספורות לאחר האירוע, איתרה המשטרה את הנאשם ואת חבריו. בשעה 01:15 (תאריך 7.3.10) עוכב הנאשם לחקירה והובא לתחנת המשטרה, ביחד עם אביו. בדו"ח העיכוב (ת/14), צוינה עילת העיכוב -" חשד למות קטין" ותגובתו נרשמה: "אני לא הייתי שם".

14.          בהודעה ראשונה, שנגבתה מהנאשם שעה קלה לאחר עיכובו, בשעה 02:51, הוא נחשד ב" היזק לרכוש במזיד, הסגת גבול פלילית ושימוש בחומרים אסורים, בכך שהיום עלית ביחד עם אחרים לגג בניין בבי"ס רש"י בנתניה ושאפת גז מזגנים", בתגובה, אישר הנאשם כי עלה לגג בית הספר עם חבריו, כדי לשאוף גז מזגנים, ברם נרדם - " נרדמתי שם ולא יודע מה קרה". בהמשך, משעומת עם גרסותיהם של חבריו, אשר נגבו בין לבין, אמר " הייתי בצד...". לכשנשאל על נסיבות נפילתו של המנוח השיב " לא יודע, נראה לי שהוא נפל" והוסיף, כי בעת הנפילה היה " בצד" הגם שציין, כי המנוח היה לידו. בהודעה, הרחיק עצמו הנאשם מהאירוע, גרס כי אינו יודע כיצד אירע הואיל ובעת התרחשותו, הוא " הסתכל לאחור", הגם שאישר כאמור, כי היה קרוב מאוד למנוח בעת שנפל, מרחק של כחצי מטר הימנו. את עזיבתו בחטף, תירץ הנאשם בכך שהיה " רעב וצמא, ישר הלכתי הביתה" והוסיף "לא היה לי כוח לכלום אז הלכתי הביתה".

15.          שעה קלה לאחר גביית ההודעה, שוחחו עמו חוקרי המשטרה והעמידו אותו על שקריו (לנוכח גרסותיהם של חבריו), או אז, ביקש " לספר את האמת" והודה בפני החוקר קובי בוזגלו, כי המנוח " עיצבן אותו" ובתגובה דחף אותו והלה נפל מהגג (ת/16). הואיל וכך, שב ונחקר תחת אזהרה, הפעם בחשד לביצוע עבירה של רצח בכוונה תחילה, חקירה שתועדה באודיו ווידיאו (ת/17א), בגדרה תיאר הנאשם את עליית החבורה לגג, דרך סורגי חלונות בית הספר, ציין כי הוא שאף ראשון מגז המזגנים, מיד חש " מסטול כזה" וראשו הסתחרר והתיישב בצד. אחריו, שאפו המנוח וא. מהגז. המנוח התיישב לידו והתחיל " לשגע אותי". הנאשם ביקש ממנו כי יחדל, " אמרתי אל תשגע אותי ואז כזה...(לא ברור) ואז כזה התרגז וזה, אמרתי לו (לא ברור) הוא נפל מהגג וזה". מיד לאחר שנפל, הלך הנאשם לביתו ובשעת לילה מאוחרת, פגש בע., אשר דיווח לו על מות המנוח והטיח בו את האשם בגרימת המוות כשאמר לו: " מה אתה דפוק, הוא מת.." וכן הוסיף " הרגת". הנאשם ציין כי הוא היה זה אשר אמר לע. כי הפיל את המנוח מהגג.

16.          הנאשם התבקש לתאר כיצד המנוח " עצבן אותו":

"ש.      מה הוא עשה לך?